פרפרים מתרוננים בגרוני,

והעולם

והדומייה.

והסחרור הזה, משתוקק כל כך

לצאת

דרך סננות ליבי.

ואיני יכולה

ואיני יכולה.

ואיני יודעת תקרת זכוכית מהי.

כל העולמות חנוקים בליבי

כתינוק  במעי אימו.