מֵהַיּוֹם בּוֹ הֵגִיחַ לַאֲוִיר הָעוֹלָם, הָיָה דרמיאן

מֵשִׂיחַ עֶרֶב עֶרֶב עִם רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם. בִּמְיֻחָד

אָהַב אֶת הָרָקִיעַ הַמַּאֲדִים ,אֶת אַרְמוֹנוֹת הַחוֹל

שֶׁהַיְּלָדִים הַקְּטַנִּים בָּנוּ לְיָדוֹ בְּעֵת שֶׁהָיָה מֵנִיחַ

אֶת תַּרְמִילוֹ עִם סֵפֶר הַקְּרִיאָה אוֹתוֹ יִקְרָא

לְאוֹר הַכּוֹכָבִים בְּשָׁעָה שֶׁהַגַּלִּים יֵלְכוּ לָנוּם-

הֲגַם שֶׁאֵין דָּבָר כָּזֶה , כָּךְ חָשַׁב לְעַצְמוֹ,

אֲבָל לִפְעָמִים הָאֹשֶׁר עַצְמוֹ אֵינוֹ קַיָּם,

אַף הוּא, וְגַם הַחַיִּים הוֹלְכִים לָנוּחַ-

אֲבָל מָתַי שֶׁהוּא מִתְעוֹרְרִים, -וְגַם הוּא.

וְתָמִיד יִהְיוּ אַרְמוֹנוֹת לִבְנוֹת בַּחוֹל, וְאֹשֶׁר

יָצִיף אֶת פְּנֵי הַיְּלָדִים עִם רַחַשׁ הַגַּלִּים הַנָּמִים.

חיים.אושר. חיים. לגליה-במת דיון