זו שאהבה נפשי

פעם לחשה לי

זו שאהבה נפשי

כי הרווחים בין האצבעות נבראו

לחבור לאצבעות האוהב

למלא אהבה

אצבעות לאצבעות חוברות-

עד כלות

ואז, פסקה הרוח

ונהרות נהרות של עננים חלפו בשמים

וטוהר צליל הנבל הלך והתרחק

וניחוח הורד אשר לתשוקותינו

הלך ונמוג

כמו ידי החמה על ירכך

בטרם החלומות בהם נסבתי

וחיפשתי אהבה שהייתה

וחזרתי ומתתי- עד בוקר

זו שאהבה נפשי

נשדדה לפורעים

בחלון

ניצב אדם אוהב

-עיניו כלות.