ערב שבת

חולמת להגיע להחלמה,

חיים על הנייר.

אינה יכולה להשתחרר

מטירוף דעת,

תחושת מות בהסתר.

על הגבול הפנימי

של  מציאות, בין האנשים

עליהם היתה יורקת

לא מסתכלת להם בעינים

תמיד שואלת, מה עוד חדש?

אומרים,

זה לא הולך בלי אהבה,

כבוש חסר גבול,

התנתקות מילד.

טוב לראותך, ברוך שובך

הביתה.

ילדים מרגיעים את הנפש,

אש להבה,

שעת ערב שבת

מהורהרת.

"כל הזכויות שמורות"

תגובה של גלי צבי-ויס -

חולמת  להגיע להחלמה,

אפילו חיים על הניר.

לא מסתכלת לאנשים בעינים.

מסתירה את הכאב.