ערגת החורש

חורשים עורגים לאהבת השמש

את האדמה ואני עורגת אהבות

בנות קיימא לקיץ חורף

ומה שביניהם בשלכת רגשות,

נעלמת ומופיעה כדמות

בסיפור ושוב חוזר ניגון

עתיק מאוד של צמיחה וגשם.

חום ולחות מעיקה והאדמה

סדוקה מחום יולי אוגוסט משוועת

למים ואני לחום אנושי

 גולש בפסגות

מעדן חוויות ואוהב.