פרוורית הזמן

גשומות עיניי מצער

המילים הנזרקות לחלל העולם

יתומות בנות בלי בית.

והפרחים שאהבתי מנגינה

בלתי נפסקת לחיים.

בפרוורית הזמן שם אני גרה

ישנם ימים טובים

עם הרבה אור ותעוזה

וימים אפורים.

ולפעמים גנוז האור מלהפציע

וחושך שורר במפתיע.

אולם תמיד מלווה האושר

צעדיי מאושש תפילותיי

מורה לי את הדרך

לדרוך בה.