איך נפלו צבעֵי
היופי,
נשברו על משטחי
הלילה הדוממים.

וראיתי שם את חיי,
לא נדים,
מתנודדים בזרועות
ערסל האלמוות
הגוֹוֵע.

ואמרתי,
קום והתהלך

ונפלתי בלי צבע
ויופי
על משטחי הלילה
המדממים
ורק רוח אמי
עוד מרחפת מעלי,
לנטוע בי זיכרונות של
חיים.

צבעֵי היופי