לידי הרועדת לוקח את העט

מנסה לחשב את קיצי לאחור

כמו גלויה הכתובה פנים ואחור

כך גלוית חיי כמעט גמורה

החצב כבר פורח והסתיו הקצר בפתח

עצוב במקצת אך ללא מתח

מתכונן לעזוב את העולם בלאט

לא מצטער על ההחמצות כמעט

הרי מנעורי העדפתי את המועט

כשהמרובה והמוחצן בדחיה נבעט.

במקדש שבליבי נר דולק מאיר כנורית

את המעט שעשיתי בגאווה הורית

מצליח לכתוב בשורה אחת באותו העט

היה אדם,חי,עשה מעט,ועכשיו מת.