סבזי

כשדודה לואיז

הייתה עולה

לטבריה

נשאה בסליה

שפע סבזי שגידלה  בגינתה-

באהבה

אנו הסבנו לשולחן,

מתענגים על תפוחי אדמה, ביצים

 חצילים ברוטב סמיך מהביל

ו- סבזי

תמיד היה התה החזק חזק

ואבא שותה רותח עם קוביית סוכר

בספל דק עם ידית מוכספת

וצוחק צחוקו הטוב

את השריפה בפינו

דודה לאה לא מגדלת יותר סבזי

אבא נלקח מאיתנו

תה חם איני שותה לעולם

וצחוקו של אבא-

חסר לעד

אני נוגע בדמעות