צהריים.פשוט.

תמונות בשחור לבן

מספרות לי

סיפורים של צבע.

מכחול יתום

שנדם.

פעם שרת לי

את שציווה ליבך:

ואנכי

ככינור חוצות

הולך הייתי

ושירך איתי

נוגע

בהכי הכי

רחוקים.

היום הלכתי ברחוב

וילדה קטנטנה

כמו נפנתה אלי

באומר ,

בינות לזוגות אופניים

חולפים.

ובקולה,

ושעת צהריים לוהטת

היתה זו -

כמו נשטפתי:

במעיינות

של אושר

מימים אחרים.

קל, חולף -

לא מכביר מילים,

ועדיין נושא

את תקוות הימים

הבאים.