מעבר להישג ידי.

ורציתי לחזור בזמן לבית הוריי.

נוגהים האורות מסביב

מאירים כגחלילית

פינות נידחות של זיכרון,

והכל מצוחצח ומוכן

לחוש את השבת

וחווית ימי החול הרגילים בבית.

בנועם ימיי שמיים תכולים

ממטירים כגשם  אהבה ונתינה

על דמותם של הוריי.

מה רבו געגועיי.