באות אלי בחטף

לנשק פרי הילולים

אותו טיפחתי במשך שנים.

ובוקעים הימים מתוך ידיי

ארוכים ומעניינים,

נגלים בילדות שאינה נגמרת

וממשיכים כסיפור התבגרות.

ובחום הגדול מתעצבת

כפלסטלינה , צמאה לדעת

ולמשש סוד הוויה.

להריח את ניחוח הגשם

ללטף פרח שהעז לפרוח 

ביובש הנורא.

מכנסת את עלעלי גופי

לשרוד את הלילות

וללקט חוויות שיפריחו את  יומי.