קצוות תבל

הפרחים פרחו בליל סתיו

בהיר ומכוכב.

ימים של שלווה ניבטת

פרצו ועלו השבוע

ובנו מדרגות לאופק הגדול.

ויפי הפרחים מסמא עיניי.

פעמוני רוח דנדנו בשקט

ערוגות הבושם נתנו ריחן.

ורציתי להעפיל לפסגת ההימלאיה

או לבקר שבטים נידחים באפריקה.

ויומי גדוש הפתעות,

ממתיקות לב ועטופות געגוע.

ואת ביתי שבלב בניתי

לתלפיות מארבע קצוות תבל.

זוהרות וחרישיות.