שיר מחוק

כחילזון

מונח ביתה

על גבה

חייה תלויים

על בלי-מה

מניחה

ראשה העייף

בערבו של יום

על ספסל

בגינה

הגג הוא שמיה

כוכבים בוכים

כנרות זולגים

לילותיה כבויים

כליבה

רגליה רועדות

על אדמה

מוצקה

וחולפים ימיה

כמו שיר מחוק

שנכתב

זה עתה