רכבת החיים

רציפי חיי עמוסים

באנשים העולים לרכבות חייהם.

הלוך ונסוע לאינסוף.

זיכרונות עולים ויורדים

בהבזקים נושרים על מרצפת,

נופלים בדד כטיפות שלכת,על חלון

סתווי בהחלט.

ימים קרירים נושאי בשורה

מגיעים , מטוללים הם

עומסים חוויות לחות וקור.

נוסעת ברכבת לילדותי

לבית אשר גדלתי , גם בגרתי

ובפי משאלה להחיות את הזמן

השאול של הזיכרונות.