תאיטיטוס ביקש מסוקרטס להגדיר את המחשבה. השיב סוקרטס:

"מחשבה היא דיבור הנפש עם עצמה."

מאמר מסוים שנכתב על כך אומר: השמרו לכם! הקול הזה מועד לפורענות. שימוש מוטעה או מופרז בו עלול להוביל למחשבות כואבות ואף לפסיכוזה. מנגד, הוא עוזר לנו להביט בחיינו כצופים מנותקים מן החוץ. הדיבור הפנימי הוא אחד הכלים היעילים ביותר והמוכרים פחות-העומדים לרשותנו כדי למשול בנפשנו ולסייע להצלחה.

 

מה דעתכם על כך?

כתבו שיר, סיפור או הגיג בנושא זה.

שלכם,

נורית ליברמן