בין שני שדות ירוקים ופורחים,

מי נהר טהורים בשקט זורמים.

בבטחה ולאט שטה לה סירה,

זוג נאהבים יושב בתוכה,

מדברים על פלאי הטבע,נהנים

מקולות הרוח,הציפורים,החרקים.

ממעמקי הנהר הצחים

נשקפים ונראים מיני דגים.

לפתע פני הנהר מתגעשים,

מחסומי אבנים באופק נראים.

הסירה מאבדת את איזונה

תהום ומפל לפניה נפערת

וחרדה על פני יושביה ניכרת.

את שיווי המשקל הם מאבדים,

ובתוך המים הם נופלים,

כל אחד מנסה להיחפז

בעצם בולט להיאחז.

זה מזו הם מתרחקים

ולעזרה הם צועקים.

בין שני שדות ירוקים ופורחים

מי נהר טהורים בשקט זורמים