סנסיני זהב

קטיף ידיי נשא ביכורים רבים.

במשעול החיים הולכת

שקיעות אחרונות של אדוות רכות

נמוגות בכף ידי.

את משואות חיי נשאתי מלוא הטנא

חוויות. הולכת בדרכי אימי

ודומה לה מיום ליום,

והמרחבים קוראים לי להתרעננות

בסנסיני זהב  באים והולכים

זיכרונות יום אתמול .