השתיקה שלאחר הגשם העז

כמו לאחר מעשה אהבה

תחילה, גדשו השמיים עבים

סגרו מאחריהם נתיבי  הבריחה

ורוחות  החלו

גהרו על פני האדמה

הנחרצת למים

כהחלק הבל פה

על פיה, החרב...

אז הנמיכו השמיים גובה

וידי רוחות נשלחו לאחוז

ממש, סערות העצים

והחושך ירד, עצום עיניים

לחולל פה, את כל

התחושות...

הבריק הברק, חידד זהב חרבו

על השחור

וחשמל הילך  מטה

ולקול רעם קדומים

פתח מחסום, וגשם אדירים

נורה בבהירותו

ארצה...

ותגעש הארץ מימיה

וירקדו המים  עולז

כתר טיפות

ואחדו עם המטר...

ושקט............

חכו עוד מעט

טרם נדרוך על האדמה

ונלין , על הבוץ.