זה כמו לתת חיוך למצלמה,

היא לא באמת מבקשת

זה להביט בה גם כשרע

להישאר למרות שאמרה לך ללכת

להחזיק אותה בידיים

להילחם עליה בשיניים

זה לדעת איפה לשתוק

לא לתת לשגרה לשחוק

לקום כל פעם אחרי נפילה

לאהוב אותה חזק כמו בהתחלה

אני יושב וצופה ברכבות הנוסעות

הן חולפות על פניי

אני תוהה כמה כמוני יושבים בקרונות

מחפשים תשובות לשאלות של אולי

חושב אם למישהו יש אחת מיוחדת

אם הוא כותב עליה שירים

אם גם לו שורף בידיים

כשהיא מחייכת לאחרים

וזה קורע לי את הלב

וחותך את הנשמה

אני כואב ואז כותב

שר לה בדממה,

אני בוהה שוב במסילות

ומצייר עיניים אוהבות

אני לא יודע איך קוראים לה

אהובתי מהלילות