והייתי זוהֵר,
כמו הייתי חי
בארמון הנביאים
המשקרים,
ובורא לי יצורֵי
אהבה
לתשוקות של
חירום,
ומתערטל כשיכור
באשליות של רגעים
מתחסדים.

וכשעינַי היו נפקחות
לאמת הנפרמת
בינות לצירֵי הסדינים
החלודים,
הייתי בוכה את כל
שארית הלילה.

רגעים מתחסדים