כבר עברו יותר מעשרים וארבע שעות שיעל בחורה נאה בת עשרים ושמונה שעמדה להתחתן לא חזרה לדירתה והמידע לאיתורה כבר התפרסם בעיתונים ובכול ערוצי התקשורת יעל יצאה כהרגלה בשעה שמונה לעבודתה במשרד האדריכלות במרכז העיר. על כאבי הראש שתקפו אותה מידי פעם לא סיפרה דבר למשפחתה ולבעלה לעתיד .בהתחלה לא יחסה לכאבים חשיבות מרבית ופשוט נטלה אופטלגין והמשיכה בעיסוקיה ושידרה עסקים כרגיל רק כשכאבי הראש התגברו ונוספו להם גם בחילות והקאות קבעה תור לרופא שנתן לה סדרת בדיקות שגרתיות שכללו גם אי.מי.רי לראש .לגדי כמובן לא סיפרה דבר על הבדיקות על אף שהרגישה שהוא חש בדבר מה לא בסדר אבל היא תירצה את זה בחיוך כהתרגשות לקראת החתונה שההכנות אליה כבר היו כמעט מוכנות ,ההזמנות נשלחו ונותרה עוד מדידה נוספת לשמלת הכלה אותה בחרה שהלכה עם חברתה לירז בחמש אחרי צהרים ביום ראשון כשבוע לאחר צילום הראש קיבלה יעל טלפון שעלייה לסור במהרה לבית הרופאים, החשש והפחד החלו לכרסם בה ,שישבה אל מול הרופא שהסביר לה שיש לה גידול ממאיר בראש והיא זקוקה לניתוח על מנת להציל את חייה, הרופא לא הספיק לסיים את דבריו ולהרגיע שיעל קמה רועדת ויצאה מהדלת במהירות ,נכנסה לרנו האדומה ונעלמה במעלה הכביש.