בקרון שהוא בודד

לעיר של חיי,

בדרך נוף יפה

יבש וגם שרוף

כי ככה רצו אנשים

רעים ולא טובים.

הרכבת נוסעת לאט

כמו המחשבות שלי

לא מבינים מה קרה כאן

למה וגם כמה אבוד.

כשכל היפה נעלם פתאום

מהנוף היפה שלי

ולעולמים.