אולי לא היתה צדקת גמורה

אך היתה קרובה לכך,קרובה קרובה

מה אומר בשבחה כבנה יחידה

ולא יראה לאלה שלא הכירוה

לגוזמא פרועה

את כל משפחתה השאירה בגולה הארורה

ואני בנה בכורה

נשאתי עלי את כל משא התקוות

שממנה נמנע להגשים ולחוות

כפה פרשה לעני

ולכל ניצרך באשר יהי,

אך עיקר מרצה ומעיניה

היו רווחת בעלה וילדיה

ולמרות שמעולם לא למדה

רחב היה עולמה ורחבים אופקיה

הספרים היו ידידיה הקרובים

מהם שאבה השכלה וניחומים

בכשרון כפיה יצרה וסרגה

וכל שנגעה בו,כאילו קבל השראה

להיות מושלם,מעשה לתפארה.

אך יותר מכל ולכך אני מתגעגע,

היא האהבה לה אני כמיהה

אהבה אין סופית וללא תנאי

אותה אנצור כל עוד אני חי.