במקומך

במקומך

מאת: גיל שבת

במקומך שמתי כרית
מצד שמאל על המיטה
שם מצאת אותי אמיתית,
סוערת ושקטה

במקומך השארתי כיסא
ליד השולחן במרפסת
שם ישבת במקרה
במציאות בלתי נתפשת

ואני כלואה בין הדמעות לליבך,
בין המבט לנגיעה
שקשרה אותי איתך

ואני קרועה בין החיוך לשתיקה,
בין הכאב לתשוקה
קרועה ומאוהבת במקומך

במקומך הנחתי מגבת
לצידי על חוף הים
שם הפכת לרוח נושבת,
המצננת אותי כשחם

במקומך השארתי מקום
מול השקיעה החולפת
שם הייתי איתך, בחלום
הרחק מהבדידות הקודרת

ואני כלואה, בין הדמעות לליבך.....