זריחות התמלאו בי
מילאו חדרים נשכחים בגוף
הטעינו מצברים.
הסופה החזקה שבאה
מחקה מפרשים באופק ,
העצב יצא לשוטט ברחובות
חשופים מאדם.
עוד יבואו ימים של נועם וחיבה
. ברשת בלתי נראית.
העצב ייבלם לו
ויבולע במלתעות הזמן.