פניני עולם

עת ייכון הסער דמדומי לבי

אכין מפרשיי להפלגה ארוכה

בנהרות הדמיון.

פניני עולם טמנתי בחיקי

מאירים בי זוויות נסתרות.

רחמי נפרשים ממני על העולם

למוכה, לפצוע ולזב החוטם.

יש ימים כפליים בוהקת השמש

במרום ויש ימים של אפור 

המעלה תחושת קדרות ועצב.