שנינו יודעים שאהבתי אותך יותר מידי.

שנינו יודעים שהייתי מביטה בחלון ובזמן שהכל היה חשוך בחרתי לדמיין שיש אור.

שנינו יודעים שגם כשריסקת אותי לחתיכות קטנות של תקווה, עדיין המשכתי לקוות שתחזור לתקן אותי.

וגם כשלא חזרת, המשכתי להביט מהחלון.

תמיד ידעת שזה רק לעוד קצת.. היית נותן לי עוד לילה אחד כל פעם, רק שלא ידעת שזה אחד יותר מידי.

חיפשתי את הסיבה למה, ניסיתי לדמיין מציאות אחרת.. ניסיתי לפתוח דלתות.. אבל אף אחד לא חיכה לי בצד השני, אתה לא חיכית לי. 

שנינו יודעים שגם לילה אחד כבר לא יספיק, שאני אוהבת אותך יותר מידי, שאני רוצה ממך יותר מידי. 

ביקשתי ממך שתלך, חיפשתי פתרון.. 

ביקשתי ממך שרגע לפני שתלך תלמד אותי לחיות בלעדייך. 

שנינו יודעים , שלא הייתי מצליחה ללמוד. 

שנינו יודעים.. שרגע לפני שאתה הולך, הדבר שהכי הייתי רוצה בעולם, זה שתשאר.