אָז בִּשְׁנוֹת הַשְּׁמוֹנִים הָיוּ הַמְּעִילִים עִם הַקּוֹרְדרוֹי וְהַפַּרְוָה

שֶׁאִתָּם הָיִינוּ מִתְהַלְּכִים בְּקֶטַע לֹא מֻגְדָּר שֶׁל מַקְּשֵׁי שְׁאֵלוֹת,

וְכַמּוּבָן שֶׁבְּגִיל שְׁלוֹשִׁים כְּשֶׁאַתָּה מִתְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹת מנהטן

בְּעֵין הַסְּעָרָה שֶׁל הַשֶּׁלֶג הָעוֹמֵד לָרֶדֶת כָּל רֶגַע אֵינְךָ מְחַפֵּשׂ

מִקְלָט לְהִתְחַבֵּא בּוֹ, אֶלָּא לְהַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת אֶל הַבָּר הַבָּא

בּוֹ תִּפְגֹּשׁ עוֹד דְּמוּת שֶׁתְּשַׁנֶּה אֶת חַיֶּיךָ לנצח.

הָיָה שֵׂעָר עַל רֹאשֵׁנוּ, נֵזֶר מַלְכוּת רְחוֹבוֹת שֶׁאֵינָם נִגְמָרִים,

פָּשׁוּט מִשּׁוּם שֶׁלֹּא חָדַלְנוּ לָלֶכֶת וְהָאָבָק סִמֵּא אֶת עֵינֵינוּ

וְהָפַךְ אוֹתָן לְחַדּוֹת רְאִיָּה אֶל נֶפֶשׁ -וְהַיּוֹם אֵין כְּבָר דְּבָרִים

כָּאֵלֶּה.אֲנָשִׁים הוֹלְכִים עִם מוּלְטִיפוֹקָל וְחוֹשְׁבִים שֶׁהֵם רוֹאִים

אֶת כָּל הָעוֹלָם מִזָּוִית שֶׁאֵינָהּ נִתֶּנֶת לְעִרְעוּר, בְּהִירָה וְחַדַּת

מַבָּט. מִי יֵדַע הִרְהוּרֵי לֵב.מִי יַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת בְּמוֹרַד סִמְטָאוֹת

וְהָאָבָק וְהָרוּחַ וְכָל מָה שֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בּוֹ בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה

אז בשנות השמונים