זה הרגע בו נעלמה ההשראה

ואני יתום ממילים של אהבה

הכשרון ירד לטמיון

מוחק חלום

מוחק דמיון

אצבע מיותמת מבולבלת

מול מקלדת מטומטמת

ואני מחפש מילים של אהבה

מחפש חרוז בשממה

אמרת-"אתה העולם"

 אמרתי-עולם הולך ונעלם

אמרת-"אתה מלאך"

 אמרתי-ואני לא שלך

אני של כולם

כאחד האדם

קשור בעבותות לארצי

עכשיו רוצי קיפצי

השמים הם הגבול

לכי טרם ירד המבול

רטובה נוטפת דמעות

חבוקה בין זרועות

עוטף אותך אל ליבי

מחבר פיסות שקמלו

ונותן בהם פריחה

לשנה החדשה

 

 

 

 

 

דבר מוזר שקרה לי בכתיבת השיר.

פתאום נעלמו המילים ולא יכולתי לכתוב כלום,

ותוך כדי הכתיבה חזרה לה ההשראה מטיול בעמק הבכה.

דבר שכמעט ולא קורה לי אני מסוגל לכתוב שירים ללא סוף.

 

צום קל לצמים,וגמר חתימה טובה לכל הכותבים.

שולח ברכתי ואהבתי לכם.