סימנים

כמישת הנוף, הצורב צהבהב בבשרי

נותן בו סימנים כחולים.

אני רושמת בפנקס לפני פרידה זמנית,

אוצרת מחשבות, נעות במהירות מוגבלת

לצדודית פנסים עיוורים, עוקפים רמזורים אדומים.

והרוח מערבלת  את קצות אצבעותיי