על החיים ועל המות.התרשמותי מספרה של גלי. ופתאום בא החושך12/02/2017 16:23 | בשןלמרות שזה אינו המדור לביקורת,אני מרשה לעצמי להוסיף את התרשמותי מקריאת הספר,מה גם שיקי הקדימני.אינני מבקר ספרות,ואלמלא היה הספר נכתב על ידי גלי ספק אם הייתי קורא אותו.הספר קריא מאד,למרות שמדי פעם הייתי צריך להפסיק את הקריאה כדי להירגע.לכאורה הספר הוא על משפחות הנרצחים והארגון שהקימו.לדעתי זהו יותר סיפור אישי של גלי שנסחפה לנושא,ומתוך רצון לשמור מרחק מהאירועים והמשפחות,העמידה את עצמה בעמדת הצופה המדווח.קריאת הספר נתנה לי מספר תובנות וכיווני מחשבה חדשים.החושך בשם הספר הוא למעשה דמוי של המות.לחושך כמו למות אין מהות משל עצמו.המות הוא העדר חיים ,והחושך הוא העדר אור.השוני הוא שהאור עשוי לחזור בעוד שהמות הוא סופי.ככל שאנו מזדקנים אנו נוטים לחשוב יותר על המות שאנו נפגשים בו בעקבות מותם של בני משפחה או חברים.כל אדם נולד כשצמוד לו פסק דין מות,או בלשון נקיה יותר,החיים הם מחלה טרמינלית.המקרים המתוארים בספר חריגים במקצת בגלל הפתאומיות והאלימות.יש בכך חשיבות רבה לגבי המשפחות אך לא לזרים.אין הם שונים עקרונית מחיילים הנופלים בקרב,מאלה שמתו בתאונות דרכים או ממתאבדים.השוני במדה וישנו הוא בגישת החברה.הספר מתאר יפה את תגובתן של מספר משפחות לאסון שפקד אותן,ואיני בטוח שהן מדגם מייצג,או שיש להם אינטרסים משותפים.מבחינתי לא פחות מענין היה לקרא על המטפלים החיצוניים כולל גלי.בסיכום,זהו תיאור מענין של פנה חשוכה בעולמנו,וטוב שנכיר אותו. |