שמונה שנים, אחותי,

ואת משייטת בשבילי

האלוהים.
לבושה שמלה מתחרת

עננים
וכנפיים בצבע מלאכים
עוטפות את זרועותייך
הפרושות אל המוות
שנכפה עלייך.

נועלת לרגלייך
את כפכפיי הריחוף,
ועקבותייך מטביעות חותמן
באדמת הגעגוע שלי.

אז בואי, אחותי,
התכופפי אל לילותיי,
חבקי את הזיכרונות
הזולגים מתוך חלומותיי,
חַיִּי את שיריי,
בואי והיי הנזר
לדמעותיי.

אחותי - שמונה שנים