הקליפה הנושנה

ימים של שלווה ניבטים

במעוף התור , דואים לאלפי

כיוונים של זריחות.

בלילה נקרעו השמיים לגזרים

נסוגתי לקליפתי הנושנה

והטובה מסוגרת מהעולם ומעצמי.

אחר כך הפציע בוקר

כולו אור מלקק את דקותיו.

פתחתי את קליפותיי לספוג

מעט חום ואור

אוויר העולם היה טוב אלי.