..השיר הזה נכתב לפני שש שנים

 הייתי שמחה לשמוע את חוות דעתכם, לא שיניתי בו כלום

לעוף בלי כנפיים

למחוזות אחרים

ללכת על עננים 

מעל ים חולמים

מבטים חטופים

רגעים חסרים

תמונה לא שלמה

בלי משמעות מלאה

מאבדים את הזמן

דקות נשכחות

לא רואים דבר, רק פנים מחייכות

ורק אורות רחוקים

משאירים זכרונות

אני זוכרת אותך

ואיך הרגשת רחוק

זוכרת מבט ריק

ולמה הכל לפעמים מסובך?

למה לאהוב כואב כל כך?

עד היום בכל מכתב

מדמיינת קול עמום של צעדים

נעלמים במרחב

עם שחר שמפציע

מתוך ערפל כבד

אני מניחה שהכל הסתיים