בחזרה מלוויה בבאר-שבע

24/03/2017 10:12 | יצחק אור


האדמה הבוכה שתקה מול הרוח
אשר
הטיחה אבק כנחשים רעים
אשר
פעו דמעות בפעמוני הנחושת הישנים
כמו
להנשים, לתת בהם, רוח

הרי לא יצלח לרתך פזל צעצועים
לנשמה תועה כואבת 
מנתבת דרכה -
המסע האחרון

בלילה עטפה שמיכה שחורה את המדבר
ורק
כוכבים שאיני יודע את שמם ריצפו השמים
היה לי קר
כמו נרצחה הרוח

/הלכתי, ספינה טרופה חסרת כתובת -לרקפת.