כאן נולד פעם איש שניסה ליהנות מזכותו

להלך בדרכים בלי למסור להם דין וחשבון.

כשפסע בין גדרות ושבילים אסורים הסתתר.

כשפחד שצופות בו עיניים זרות התחפר.

כשנתפס ועונה עד בלי דם בראשו, רק שניה

בודדה לפני שלב השיסוף, התוודה הוא בבכי

מול שוביו והסביר שטעה וקשה טעותו,

לא שלו היא הזכות ולא לו הוא הצדק,

רק דחפים קדמונים ופשוטים עד בושה - הם דחפוהו.

ושלוש מפלצות התחייכו אז אליו, ולחשו

זו לזו בלי כל שמץ של תום - האומנם זה ניסה

לעלוב בכולנו, שיקר וחשב שיברח?

נשספהו עכשיו. ושיספוהו. השקט מתמיד

עד היום בין גבעות וגדרות ושבילים אסורים

ושלווה מיתמרת מכל הדרכים. כאן נקבר

בלי רואים עוד פושע אחד ששוסף בפשעו.

ואנחנו ננהג כיאות ונשמור על החוק

כדי לא להפר את השקט.