משאלה

20/04/2017 10:09 | יצחק אור


א.

האור הרך על ההרים

השמש הנוטה לשקוע

מסעם השובב של העננים

רדופי רוחות ערבית ממזריים

סופו של יום, מבשר עניים


אוחז בידך, לא מרפה

כמו מחפש אור בינות הצל

נכסף לצליל החוחית היפה

לדמעות הכוכבים הזוהרים,  אור נוגה

ב.

טלאים של צהוב וירוק מציירים

אימא אדמה

הינה חדל הגשם, וכבר צמאה

כמו

ליבי לך

מיד אחר לכתך-

חסר אהבה


באוויר ריח קל של הלל בריאה

זו בשורת הזריחה

חמדת האור בעיניים

פלא היותינו מאחד-

לשניים

ג.

עבד למקצבי לב ושמים

נכנע ברכות לצליל חיוכך

לניחוח הפורט העמוק כמים

לאור הרך המתרפק על גופך


מעל הכול-

נפגשו העיניים.