לא עוד יום

מופע הראווה של השמש על המתים

השלג השחור והתיל החלוד

חש כמו נפילה ממטוס

אור גנוב מלחך פינות חשוכות

רוח רע מרעיד עלים קמלים

חנית דויד קרעה בפסים של כנף הבגד

מלמולי מתים נמהלים בניגון נשכח

האדם כבית שיכר פרוע ומט ליפול

צחוק כעור לבש ארץ

רסיסי חיים כקוביות מזל

הדם נעלם כצליל הכינור המלווה שבר

שחור חובק את מצעד המוות

ההליכה חוצבת דם בקרח

ריח המוות מעיל מגחך

כתמי דיו ותמונות מדלגות

כמו מפלסות דרך אל האור

עזים כמשב הרוח בגאיות

מתרוממות ועולות

עולות- ומנצחות.