בַּמִּרְפֶּסֶת שֶׁל צָהֳרֵי הַיּוֹם בְּהָוָאנָה

אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַיְּלָדוֹת מֵעֵבֶר לַפַּרְגּוֹד

כְּמוֹ הָיוּ מַרְיוֹנֶטוֹת

בְּתֵאַטְרוֹן בֻּבּוֹת שְׁכוּחַ אֵל,

נִקְבָּצוֹת אֶל הַצְּלָלִיּוֹת הַמְּשׁוֹטְטוֹת בַּחוּץ,

מַמְתִּינוֹת לֶאֱסֹף אוֹתָן אֶל חֵיקָן-

וּמִכְנְסֵי הַשּׁוֹרְטְס הָעוֹטְפוֹת אֶת יַרְכֵיהֶן הַשְּׁמַנְמַנּוֹת

אֵינָן אֶלָּא בָּבוּאָה שֶׁל עוֹד מֵיצַג אִוֶּלֶת

שֶׁל פֵּרוּרֵי לֶחֶם , כּוֹבָעִי לֶבֶד וּמְכוֹנִיּוֹת יְשָׁנוֹת

וְלֹא מָה שצ'ה וּפִדֵּל חָלְמוּ

בַּעֲרֹב יָמִים שֶׁל מַהְפֵּכָה.

במרפסת של צהרי היום