בואי

01/10/2006 07:23 | צבי מכבי
בואי  / לבעקרב
 
חלום רחוק מאיי שם
בקעה אישה יופי אלוהי,
הילתה עולם מלחמתה חרב
כוחה לתמיד יום וערב.

לא נעלמה רק אמרה להתראות
לא הלכה רק לא לראות,
פרח מאחוריה השאירה
זרע לעולם אדם יופיע.

פנים הרהורי מחשבה
מעולם לא נמחקה התמונה,
חיוכה ציור על בד
קולה ממרחקים לא אבד.
 
ערפילי אופק דרך ארוכה
דמות משתרכת צועדת בביטחה,
יעד ליבה צופן הגורל
מסתכל אני צופה ממעל.

לא חלום רק להושיט היד לגעת
גשר תלוי בין ארץ ושמיים,
בואי אהובתי ימים במדבר
אני ואת זמננו לא עבר.