אור כוכבים

ימים קראו לילך

מתפרש על גופי

מלטש כוונותיי

ואני נועלת נעלי שכחה

לשכוח ולא לזכור

את הדברים שאינם ראויים לשינון.

במעלה החיים

שומרת צלו של אדם, 

ערכו ובריאותו לא מותירה

ביד המקרה.

אור כוכבים נתתי למשמרת

יקר מפז ובריא לנפש

גונזת אותו בגנזך לבי

לימים שיבואו.