שיח הרוח

הרוח נושבת בחרכי הבית

הגג נאנק בלדות קשות

הקור חזר מנצח

כרוך כצעיף על צוואר

הלמות הרוח חסרת חמלה

מכה בבית כמו אשמה

הגשם החל יורד כדמעות

בזעם שתיקות כואבות

מות הוורדים כמו היה בשורה

אותות נטישה

העננים רעדו במרום שמים

הפרח מת

הקוצים חגגו שארית האור

כמו חתולי פרא משוטטים בלב

כמפת הדרכים בפניי הלאות-

השואלות

ציפור שבורת כנף.