כאשר אני נעמד מולך

ומשוחח עמך

תמיד מרגיש שלא נוח לי

זה לא בגלל שאני נמצא במחיצתך

כך זה אצלי עם כל בחור ובחורה

עם חברים בשיחה

מאז מות אימי ז"ל הנסיכה

מאד מתרגש לי ובורחות לי המילים

מתרסקות להן בסלעים

מתבלבלות לי במהרה ונתקעות

מתחלפות לי בפחד אימים

יש גם שלא כל כך יוצאים

נעלם לו אפילו הביטחון

אין לי לכך שום פתרון

כל שיש לי זה מרור ועיצבון

חש ומרגיש זעיר כמו חילזון

זה לא מילדות כך פתאום בא לי

להביט לאנשים בעיניים די קשה לי

מתגנב אל לבבי חשש ונרתע לי

זה כואב ומציק לי איך שזה קורה לי

רק בכתיבה אני גיבור

כה מחפש לי לברוח לי מהבור

לצאת מתוכי ולהיות כמו כל אחד

חופשי לחוש במציאות כפי לא חשתי לבד

להרגיש מצוין כדרור

לנוע לנדוד בעולם כציפור