מבוכת חיי 

יקירה 

הפנתי מבטי לים 

שם  אין בתים

מלאיי כתמים 

סמוקיי  פנים 

ודם .

זייעת חרדותי 

יקירה

הפנתי מבטי לים 

שם לא אשמע צלילים 

צווחים לך חיים

רוקמים לך גידים 

חדורי הכרה

לדמותך

המרה .

אשמת חיי

יקירה 

הפנתי מבטי לים

עצמתי עיני 

בחוזקה 

נשמתי אותך אלי 

בסוד השתיקה  

קירות בושתיי

סגרו עליי 

את ריחות  חטאיי  

וזכרון התשוקה .