הבכי והדמעות באים ברצף

כמו היריות בקצב

החיים לא הולכים לפי הכסף

עכשיו כל אחד ואחת יכולים לעוף

לשמים. ממש בקלות צמוד לצוף

באו אליהם הביתה באופן חצוף

בלי חשבון כעת כל ילד וילדה

והורים עם לב שבור ועצוב

צריך להם חום וליטוף

החיים גלגל מלא טירוף

היום כל אחד מהילדים

זקוק לחיבוק מדוד

כה הרבה ארונות מתים

בהם כל רך חבוט וחבוק

הדם דלף כמו בבית זיקוק

זה לא היה בטפטוף

רצח בדם קר, לבטח לרוצחים

היה דם אכזר והמון סיפוק

זהו תפריט לחפים מפשע

הלכו המסכנים גוף אל גוף בגלל הרשע

צעירים וצעירות, יפים ויפות

שיצאו לאוויר הצח לבלות

חיפשו מהמציאות האכזרית ליהנות

להורים שבצער אין עוד שום אהבה

בתוכם פחד עצום ובלי די דאגה

הפחד מתופף לא פג לו הגיהנום עולה

נקרעים לגזרים האיברים ללא שמחה

מיליוני מילים מתרוצצות במחשבה

מוטרדים וחיים להם בשממה

אלה הם רגעים שמתענה הנשמה

בעולם זועזעה עד למאוד המחשבה

הסבל כל דקה עולה לשמים ולשממה

שום חיבוק לא יועיל, לא ינחם אף משפחה

כל העם הבריטי באבל מהחיים השחורים

מעופפים הצבא והממשלה, מרצח עשרים ושניים יקרים

הצלקות לא יגלידו, הכל מוסתר עמוק בשנאה

לזכר הבריטים שנרצחו בפיגוע הטרור*