בוקע ללא התראה ברקע,

בוקע איננו חדל.

עטפתני עלטה אין מזור, אין דרך

והנה פרץ לו האור...

המילים הן אינן יכולות 

לו לרגש...

סתמיות ואינן מהוות

התחושה

בלי לדעת, כך לפתע

פרץ לו בשקט האור.