24/702/07/2017 10:00 | יצחק אורהאגם בוכה אודם השקיעה השחיטה הנמהרת של גליו נהי החול על חופיו, ההולך ונעלם השחפים, עת ערב נעלמים ככוכבי כסף מעולם לא תהיתי מנוחת לילם הבלחות של אור מבשרות יום חדש אט אט עולה הציור שבקיר חמניות ואן-גוך נצבעות אור יום בשורה מחלון פתוח מייבב קלרינט מביתי- עולה ניחוח קפה הלך שב לביתו. |