שק החיים

צורר געגועים בשק
החיים,
תולה אותו על
שכמי
ושח מנטל
כובדו.

אוחז במקל
נחיה
שיאיר לי
נדודַי,
ויוצא לפזר עקבות
חיי,
כאבן
שגמר בה
הרוח.

אם תראוני אבן
שחורה
בסוף כל
השבילים,
הַשקוני דמעת
נחמה
והשיקו כוסית
מותי.