הים גועש ושוצף,

כמו רגשותינו הגועשים.

אני זוכר שאמרתי לך,

שאני אוהב אותך.

אך את חשבת שזהו משפט,

באמצע רגע רומנטי,

ושאני אמרתי אותו רק בשביל,

להפוך את הרגע לקסום יותר.

אני זוכר,שציירתי על החולות בחוף,

ציירתי לב,לב עם שמותינו חרוטים,

באמצע.

כי את האמצע שלי,אהובתי.

אנו רואים את הכוכבים,

קובעים איזה כוכב הוא שלנו.

בוחרים באחד הכי נוצץ,

כי את הנערה,הכי נוצצת בחיי,

הכי נוצצת בעיניי,היית כוכבת.

והנה מאוהבים אחרי 10 שנים,

רואים את הצעירים שרק החלו ללמוד לאהוב.

ואני,אני רק הרגשתי,רק לשנייה,

כמו אותו ילד מלפני 10 שנים,

שמאוהב בך אהובתי.

כמה שאני אוהב אותך,

אני יכול לקטוף לך את הירח,

אם רק תבקשי,אם רק,תבקשי.

אני יכול לקנות לך כוכב,ועוד כוכב,

מהשמיים הזוהרים מכוכבים,

כמוך,אהובתי.

אני יכול לצייר לך על כל החוף

לבבות,שבכל לב יהיו כתובים,

שמותינו,חרוטים עליהם.

ויראה כאילו,השמות,

היו טמועים שם תמיד,

כאילו הם נועדו לשבת באותו מקום.

אם רק תבקשי,אם רק,תבקשי.

אני אוהב אותך,יותר מכל דבר הקיים,

על פני העולם הזה.

אני אוהב אותך מאד,אולי קצת יותר,

ממאד.

אם רק תבקשי,אוכל לגרום לך,

להיפטר מהסבל של החיים.

אם רק תבקשי,אם רק,

תבקשי אהובתי.